כתבו עלינו

הקליק

מוזרים מוזרים, אבל הקליק ביניהם הוא שהפך אותם לאחת מלהקות הפאנק הבועטות בארץ • כן, אנחנו מדברים על להקת 'הקליק', שחוגגת 39 שנים

בשנת 1980 החליטו דני דותן ואלי אברמוב להקים את להקת הקליק יחד עם עובד אפרת, ז'אן ז'אק גולדברג ועוזי בינדר, שעזב לאחר זמן קצר. הלהקה הייתה להקת רוק ופוסט פאנק ישראלית אשר נחשה לאחת המשפיעות בישראל וזכתה להצלחה רבה. זאת בזכות סגנונה המוזיקלי הייחודי, ששילב בין פוסט פאנק, רוק לניו וייב, ובזכות שיריה, שהיו שונים בנוף המוזיקלי, שעסקו לרוב בסמים, ביקורת חברתית ועוד. דותן, שהיה סולן הלהקה בכל הרכביה, התארח באולפנו של רז שכניק ב־103fm, שיחזר את הרגעים הגדולים מהקמת הלהקה, יצירת השירים, הפירוק, האיחוד והפירוק הסופי. 

עריק מהצבא, בוגר שייטת, משוחרר טרי מהכלא הגרמני ועיתונאי נכנסים לחדר החזרות. נשמע כמו התחלה של בדיחה? אז זהו, שלא. דני דותן, אלי אברמוב ועובד אפרת הם חברי להקת 'הקליק', אשר החלו להופיע יחד כהרכב בתחילת שנות השמונים ובמרוצת הזמן הצליחו להרגיז קצת את הציבור הישראלי. לרגל חגיגות 36 שנים לצאת האלבום השני 'עולם צפוף', התארח דני דותן באולפן של רז שכניק ב־103fm, ונזכר בלהקה שבאה "לחרחר מלחמה ולא לשיר על שלום". 

"היינו להקה מוזרה. כל אחד מאיתנו היה קיצוני לכיוון אחר", סיפר דני דותן, והסביר: "אלי אברמוב, מי שכתב את המוזיקה של הלהקה, היה עריק במשך 6 שנים מהצבא. לעומתו, עובד אפרת הבסיסט היה איש שייטת וכבר כאן ראינו דיסוננס". לא זו בלבד, גם המתופף של הלהקה הגיע, כך לדברי דותן, מהכלא הגרמני. בזמנו, דותן עצמו עבד בעיתון בשם 'בול', או בעצם "השוליים התחתונים של הרפש" כפי שהיטיב לתאר זאת. 

ולמרות שהחיבור המשונה למדי בין ארבעת חברי הלהקה נשמע כמו מתכון מושלם לכישלון – ההיפך הוא הנכון, וההיסטוריה המוצלחת של ההרכב רק תעיד על כך. "החיבור בינינו לא הצביע על קונצזנוס ולא אמר שאנחנו הולכים להיות ילדים טובים", טען דותן.

"כשעשינו את האלבום השני, אלי אברמוב רצה שנעשה משהו אחר ושנתקדם. 'אני מרגיש שיש מלחמה באוויר', הוא אמר, 'בואו נעשה אלבום שכולו שירי מלחמה'. סטטיסטית – זה נכון, הרי מתישהו תהיה מלחמה. 'די, תפסיק עם הראש הרשע הזה. נגמרו המלחמות', ענה לו עובד, יוצא השייטת". על אף הוויכוח בין השניים, השיר 'אל תדליקו לי נר' שיוצא נגד פולחן מוות יצא לאור, ועורר את זעמן של תחנות הרדיו והציבור הישראלי. ואולי, בכלל, זאת הייתה המטרה. "אנחנו להקה מחרחרת מלחמה. אנחנו לא באים לשיר על שלום", סיכם דותן. 

דני דותן, סולן להקת הקליק שפרצה דרך במוזיקה הישראלית, התארח באולפנו של רז שכניק • יחד שבו אל הרגעים בהם האש הפנימית לא כבתה כנגד כל הסיכויים

בשנת 1980 החליטו דני דותן ואלי אברמוב להקים את להקת הקליק יחד עם עובד אפרת, ז'אן ז'אק גולדברג ועוזי בינדר, שעזב לאחר זמן קצר. הלהקה הייתה להקת רוק ופוסט פאנק ישראלית אשר נחשה לאחת המשפיעות בישראל וזכתה להצלחה רבה. זאת בזכות סגנונה המוזיקלי הייחודי, ששילב בין פוסט פאנק, רוק לניו וייב, ובזכות שיריה, שהיו שונים בנוף המוזיקלי, שעסקו לרוב בסמים, ביקורת חברתית ועוד. דותן, שהיה סולן הלהקה בכל הרכביה, התארח באולפנו של רז שכניק ב־103fm, שיחזר את הרגעים הגדולים מהקמת הלהקה, יצירת השירים, הפירוק, האיחוד והפירוק הסופי. 

דני דותן נולד בירושלים לזוג פרופסורים ובאופן מפתיע גילה את זיקתו לעולם המוזיקה בשלב צעיר בחייו. כשהיה רק בן 15 הקים יחד עם חברו הטוב אלי אברמוב, שהיה חלק בלתי נפרד מלהקת הקליק שקמה בהמשך, את להקת פולחן דיוניסוס. "היינו בתיכון ביחד, נפגשנו כשהיינו בני 13 וישר ראינו אחד את השני כאנשים שיכולים להתחבר, כי לא סבלנו שום דבר שקרה מסביבנו", סיפר דותן על החיבור לאברמוב, "אהבנו סמים ואת החיים מחוץ למסגרת והתחלנו לשמוע מוזיקה מאנגליה ואמריקה".

"הבנו שאנחנו מוזיקאים לא בהצדקה כי לא גדלנו בבתים מוזיקאלים אבל הייתה לנו משיכה גדולה למוזיקה.היינו הילדים שרצים לעיר העתיקה ושם נפגשים לא רק עם החשיש, שנמכרו בחמש לירות, אלא בעיקר עם התיירים עם האמריקאים שהיו צרכנים פסיכים של סמים, סקס ומוזיקה. הם הביאו איתם תקליטים ושמענו הכול", נזכר בחיוך.

"ניסינו להישמע ישראלים אבל משהו באופי שלנו לא הצליח לעשות את זה"

החיבור בין השניים הוביל אותם להקמת הלהקה הראשונה, פולחן דיוניסוס, שהתפרקה. אך גם שניהם לא ידעו אז שדרכם המשותפת עוד ארוכה. "נפגשנו שוב כשהיינו בני 25 והיינו מאוד מיואשים. בדיוק סיימתי צבא ועבדתי בעיתון פורנו שהיה כל כך גרוע שאפילו את הצילומים בעיתון לא היו מצלמים באמת. יום אחד אלי אמר לי 'בוא נעשה מוזיקה כמו שצריך לעשות'. בהתחלה ניסינו להישמע ישראלים אבל משהו באופי שלנו לא הצליח לעשות את זה".

על נקודת המפנה בקריירה המוזיקלית, שהובילה להקמת להקת הקליק, שיחזר: "אבא של אסף אמדורסקי, בני ז"ל, בא יום אחד לשמוע אותי ואת אלי שרים כשעוד היינו להקת הפולחן והוא אמר לי שלעולם אני לא אהיה זמר. נדמה לי שזה היה הדבר שהכי הניע אותי, המנוע, להיות זמר. כשאומרים לי 'אתה לא יכול' אני מתחיל לרצות. אמרתי לאלי שנעשה את זה באופן טוטאלי כמו שאנחנו מאמינים." 

"לאלי אברמוב היה ויז'ן שכולם מנגנים כמו מכונות"

מאותו הרגע הדרך להקמת הלהקה פורצת הדרך הייתה ברורה לדותן, והוא עשה כל שביכולותו להגשים את החלום שליווה אותו עוד מצעירותו. "אמרתי לו 'כל יום אני מרים לך טלפון עם שיר חדש'. קודם כל היו לנו שירים, התחלנו לנגן ויום אחד צילצל אלינו ז'אן ז'אק שהשתחרר מהכלא בגרמניה, כל מה שהוא ידע לנגן זה מהעוצמות הטבעיות שלו. לאלי היה חלום להפוך מתופף אמיתי למכונה, אם הוא היה יכול לקשור לז'אק ברזלים לידיים שינגן כמו מכונה זה מה שהוא היה עושה. הוא גם רצה את עובד כמכונה על הבס. היה לו ויז'ן שכולם מנגנים כמו מכונות".

בהמשך, סיפר סולן הלהקה על משמעות השירים הייחודיים, על הילדות בצל הוריו שהיו רחוקים שנות אור מהמוזיקה, על ההיכרות בין הישראלים עם מוזיקת הפאנק וההבנה שהלהקה פורצת דרך.

לשרוף את הפסקול הישן: דני דותן והקליק חוזרים עם אלבום חדש. ראיון

32 שנה אחרי שהתפרקו, הקליק מתקמבקים עם סינגל ראשון מתוך אלבום חדש –

"אני לא בפסקול". דני דותן, הסולן והרוח החיה, חולם להבעיר איתו את הפלייליסט

לשרוף את הפסקול הישן. דני דותן. צילום: איליה מלניקוב
 

אפשר להגיד עליו הרבה דברים: שהוא נאיבי, שהוא נוטה לסתור את עצמו וגם שהוא לא בדיוק זמר גדול. אבל בכל הקשור לPאנק ישראלי דני דותן הוא הדבר האמיתי. אין צל של ספק שפיו ולבו שווים, שהוא עומד מאחורי כל מילה שהוא צורח לתוך המיקרופון, ושכמו בשנות ה־80, גם היום הוא מאמין שלהקתו יכולה להביא לשינוי.

“אנחנו מחכים בכיליון עיניים לראות את השיר שלנו, ‘אני לא בפסקול', הופך לפסקול של המדינה", הוא אומר בעיניים בורקות בראיון עמו במרפסת דירתו התל אביבית. הסינגל “אני לא בפסקול" – שיצא בתחילת השבוע מלווה בקליפ שביימה האמנית שאשא דותן, בתו של דני – לקוח מאלבום חדש באותו שם, שיראה אור במאי הקרוב (בהוצאת קמע), לא פחות מ־32 שנה אחרי צאת האלבום הקודם.

הקליק התפרקה ב־1984 אחרי שני אלבומים בלבד – “אימא, אני לא רוצה להיגמל" ו"עולם צפוף" – ובשיא הצלחתה. בחמש השנים שבהן פעלה הספיקה להיחרת בזיכרון של חובבי הרוק המחתרתי והגל החדש בארץ עם הופעות אקסצנטריות ושירים נהדרים, ובהם “אינקובטור" ו"אל תדליקו לי נר", שהפך למעין המנון אבל של מלחמת לבנון הראשונה. ב־2010 חזרה להופיע ואף חיממה את להקת ה־Pאנק הבריטית הבאזקוקס בבארבי.

בימים כתיקונם עוסק דותן, 61, בהפקת סרטים דוקומנטריים עם בת זוגו דליה מבורך. הוא גם ביים את הסרט המצוין "הקליק האחרון", שתיעד את איחוד הלהקה, על כל הקשיים והקרעים בין חבריה, ולא פסח על הפרידה המרגשת מהמתופף הענק ז'אן ז'אק גולדברג שהלך לעולמו ב־2006. בהרכב הנוכחי מחליף את גולדברג המתופף עודד פרח. שאר החברים בהרכב הם חבריו המקוריים: דותן על המילים והשירה, אלי אברמוב בגיטרות ובסינתיסייזרים (ומלחין ראשי) ועובד אפרת בבס.

ריאיון בתוכנית חי בסרט

גלעד אמיליו שנקר מארח את הבמאים דליה מבורך ודני דותן. דליה מבורך חלמה לעשות סרטים כמו סרט הסטודנטים שלה באוניברסיטת ת"א – "חור בתחתונים". יחד עם דני דותן חבר להקת "הקליק", הם יוצרים קולנוע תיעודי. הם משוחחים על סרטם הראשון "הכבשה הכחולה" – על הכבשים של מנשה קדישמן, על הסרט "האשכנזים" – צעירים מחפשים שורשים אשכנזיים בלב המזרח התיכון, ועל הסדרה האחרונה שלהם "זוהר ארגוב- סוף עצוב וידוע מראש"

תפריט נגישות